לפעמים חלמוניות הן לא רק חלמוניות

אתמול בדרך הביתה החלטנו לבקר את החלמוניות. שמענו שיש פריחה שלהם ביער להבים וזה היה כמעט על הדרך. 
לא היינו עם ציפיות גבוהות . ראינו אחת , שתיים, חמש ובמהרה הגענו לואדי מלא חלמוניות צהובות זקופות (רובן), בולטות ומשמחות.
התלהבתי. התחלתי לצלם בלי לחשוב יותר מדי-
מקרוב, מרחוק. מלמטה, מלמעלה. אני בעיקר אוהבת להתקרב. אוהבת את התוצאה וממשיכה. בזמן הצילום שמתי לב שיש חלמוניות בחבורות וכיש אלה לבד, חלק נחבאות בין השיחים.
לא לקח הרבה זמן והתחלתי לחבר בין החלמוניות לחטופים. בצבע, ברצון שלי לדמיין אותם יוצאים מבין השחים ונמצאים איתנו כאן

העולם הפנימי הספציפי התחבר לי עם החיצוני…
החלמוניות הפכו לי לסמל ולביטוי רעיון

ומתוך זה גם בחרתי לשתף את הצילום הזה.-

בעיני יש פה את התקווה שהחטופים לא לבדםת שהם ממשיכים להאמין והדבר נותן להם כוח. אני גם מחזיקה את התקווה שהם יחזרו במהרה

מקווה שהצלחתי להעביר את הרעיון

מייחלת לחלמונית להמשיך ולצמוח בפשטות ולהביא הנאה . נחכה להן שוב בשנה הבאה. על הטבע אפשר לסמוך. אנשים זה סיפור אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *